תחושת מסוגלות עצמית - למה זה חשוב ואיך נפתח את זה?

בעבודתי בתחום נתקלתי לא מעט בתופעה מרתקת של הימנעויות - נטייה של אנשים, בעיקר ילדים, לסרב להשתתף בפעילויות שלכאורה חסרת רציונל. זה די מסקרן להבין את המנגנונים המניעים אנשים לפעול ואת אלו שמונעים מהם לקחת חלק, אפילו כשהחוויות המוצעות נראות מפתות עבורם.

ישנן סיבות רבות להימנעויות, אחד ההסברים הללו נמצא בתחום המסוגלות העצמית הנמוכה - מושג מרתק שאעמיק בו וארחיב עליו כאן.

מסוגלות עצמית היא מושג פסיכולוגי שהציג אלברט בנדורה, והיא מוגדרת כאמונת הפרט ביכולתו לבצע בהצלחה פעולות או התנהגויות ספציפיות כדי להשיג תוצאות רצויות. זהו מבנה פסיכולוגי המתמקד בתפיסה של האדם לגבי יכולתו להשיג מטרות ביעילות ולהתגבר על אתגרים.

מסוגלות עצמית של אדם יכולה להיות שונה בתחומים שונים בחיינו. כלומר, אדם יכול לחוש מסוגלות גבוהה לגבי יכולותיו החברתיות אך מסוגלות נמוכה לגבי יכולותיו הגופניות.

מסוגלות עצמית היא אינה תכונה קבועה, היא תחושה המושפעת מהתנסויות חיוביות או שליליות שפוגש האדם לאורך החיים ומהמשוב שמקבל על כך. החלק המעודד הוא- שניתן לפתח ולשפר אותה גם היא נמוכה.

מעבר להיותה טריגר לחוסר השתתפות, לתחושת המסוגלות יש השפעה רבה על המוטיבציה שלנו, היכולת הרגשית להתמודד עם אתגרים, תהליכים קוגניטיביים ועל בחירותיו של האדם.

עוד נצפה כי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה משפרת את: הרווחה שלנו, ההישגים האישיים, יכולת הצבת המטרות, מיתון רמות הלחץ והפגיעות לדיכאון.

עכשיו עצרו ונסו לדמיין,

האם תבחרו להשתתף בפעילות שאתם מרגישים תחושת מסגולות עצמית נמוכה? האם הייתם מתנסים בתחום חדש, לדוגמא ללמוד לתכנת בקורס אינטרנטי, כאשר אתם מרגישים אמונה נמוכה כלפי יכולת ההתמודדות שלכם עם אתגרים טכנולוגיים?

...

מובן שאתם עלולים להסס.

כולנו לעיתים בוחרים לא להשתתף בדברים שאנו למרגישים שלא נצטיין בהם, וזה בסדר.

אבל כאשר הדפוס הזה הופך לשיטתי וגורף- זה סימן לכך ששווה להתערב.

אז איך נעזור למישהו לפתח את תחושת המסוגלות העצמית ?

1. העלאת תחושת השליטה-

הצלחות קטנות בונות את הרגשת המסוגלות העצמית, וכישלונות יכולים לפגוע בה כאשר הם מגיעים לפני שההצלחה התבססה. התחילו עם משימות ניתנות לניהול והגבירו בהדרגה את הקושי כך שראשית תבנו תשתית של הצלחות.

זכרו - מפגש עם הצלחות קטנות וקלות בלבד עלול לגרום לייאוש מהיר בפגישה עם קושי.

על מנת לפתח תחושת מסוגלות עצמית נדרש ניסיון בהתגברות על מכשולים באמצעות מאמץ מתמשך. כאן יש חשיבות רבה לנו - מעבר להצבת אתגר מתאים ובר השגה, ישנה חשיבות בהסברה והדרכה על כך שהצלחה כרוחה במאמץ. יש חשיבות בעידוד ושיבוח כאשר מגייסים מאמץ במפגש עם אתגרים (גם כשלא מצליחים). ההתמודדויות הללו במצבים הקשים, הם אלו שתורמים להתפתחות החוסן של האדם.

2. חיזוקים מהסביבה - השתדלו שיהיה מוקף באנשים שמאמינים בו ומספקים עידוד. עידוד מטיב יכוון לתכונות מטיבות להצלחה כמו התמדה, בקרה אחרי ניסיון, התמדה ופחות יכוון להריע להישגים.

3. מודלים חברתיים - מודלים לחיקוי, התבוננות באנשים הדומים לו ככל הניתן, המצליחים לאחר מאמץ מתמשך.

4. הפחתת תחושת הלחץ מהסביבה, יצירת אווירה תומכת ומקבלת יכולה לעשות הבדל גדול.

5. פירוק יעדים לשלבים קטנים יותר.

6. ניהול מצבים רגשיים ופיזיולוגיים.

7. תרגול דיבור עצמי חיובי.

בנוסף, חשוב להיות רגישים וקשובים לאדם מולנו ולנסות להבין את צרכיו. לעיתים התאמות נוספות יכולות לתרום גם כן: יצירת סביבה פיזית ללא הרבה גירויים, סביבה אנושית מכילה ומקבלת טעויות, פעולת הכנה ותכנון לפני ביצוע המשימה.

לא ניתן שלא לציין את החשיבות הרבה למתן בחירה ואוטונומיה לאדם בפעילויות שמבצע– אשר אלו בין התורמים ביותר להנעתו הראשונית לפעולה ולשיתוף פעולה, עוד יפורט בכתבה בנושא מוטיבציה.

מקווה שהקריאה העשרה את הידע שלכם בנושא,

נהנתי מאוד לשתף תחום שחשוב מאוד בעיני והינו בין אבני הדרך הראשונות עליהם אני עובדת במפגש עם מתאמן חדש.

מקורות:

Bandura, A., & Wessels, S. (1994). Self-efficacy.

Eccles, J. S., & Wigfield, A. (2002). Motivational beliefs, values, and goals. Annual review of psychology, 53(1), 109-132.

Weiner B. 1985. An attributional theory of achievement motivation and emotion. Psychol. Rev. 92:548–73.